מיצבי הפיסול של האמנים גיל יפמן ושי עיד אלוני, אשר נוצרו בהשתתפות קהילה או בזיקה לשכונה, עתירים באיקונוגרפיה ובאייקונים דתיים, מפרקים את הסמליות שלהם ומרכיבים מחדש:
יפמן שואב מן הכתבים היהודיים ומעיר לתחייה את “חזון העצמות היבשות” של הנביא יחזקאל ומיתוסים נוספים ואילו עיד אלוני שואב מאובייקטים מטקסי פולחן.
במיצב “חזון העצמות הרטובות” מציג גיל יפמן אובייקט פיסולי שנוצר בפעולה קהילתית המשתפת תלמידי בתי ספר בעיר בפעולה סביבתית חינוכית. המיצב מסמן שלב בתהליך פדגוגי מתמשך בו התלמידים סייעו באיסוף שקיות, פירוק, סריגה ושתילה, או כפי שמנסח זאת האמן: “הפכו חרבותיהם לחוטים וחניתותיהם למסרגות”.
יפמן בונה מיצב מהאיברים הסרוגים הללו ובוחן את תפקידו של האמן כבונה מיתולוגיות, “מרפא” ומתקן עולם. כשהוא מנסה, כדבריו, “להפוך רעל לתרופה” ומגיב למפגעים אקולוגים, הוא מציע תנועה בין אמונה לספקנות, כופר ובו זמנית אוחז באפשרות התיקון והריפוי. כך הוא נותר נווד המגיע לזמן קצוב ועוזב.
*מיצב זה הוא פיתוח פרויקט של יפמן שהוצג במוזיאון באיצ’יהרה ביפן (lakeside museum)
שי עיד אלוני
עיד אלוני מלהטט בין ריטואלים, מבנים אדריכלים ועזרים שימושיים לספורט. במרכז המיצב “קו גבול מגרש”, שנבנה עבור חלל הגלריה, ניצבת “חבורה” – פסלי עץ המאזכרים טוטמים, נשאי כדורי רגל ואבני משחק, שהצבתם שואבת השראה מטקסים וממשחקי קבוצה. מקור השראה נוסף של הוא רצף מבנים בין שכונת רמת אליהו המאופיינת במהגרים מאתיופיה לבין השכונות המערביות המתחדשות, אשר נבנו כמעין “גוש חוסם”. שם המיצב, “קו גבול מגרש”, הוא מושג המשותף למשחקי מגרש ולבנייה אדריכלית ומגדיר את הגבולות בהם ניתן לקיים את הבניה האדריכלית ואת חוקי המשחק.
פתיחה יום ה׳, 30.5.15
אמנים שי עיד אלוני, גיל יפמן
אוצרות אורית חסון
